פסק-דין בתיק ת"א 3586-10-08

פסק דין זה הינו בשני התיקים שבכותרת, שהדיון בהם אוחד, לפי החלטה מישיבת יום 16/5/10.

לפי הנטען בכתב התביעה, הרי שביום 22/7/08, נכרת הסכם בין התובעת, חברה להסעות וטיולים, ולבין הנתבע ( להלן - " ההסכם" ), לפיו, הזמין הנתבע אצל התובעת שירותי הסעות, בעלות של 165,907 ש"ח, מתוכה שילם הנתבע לתובעת סך של 18,620 ש"ח, וכן שיקים דחויים בסכום כולל של 115,000 ש"ח, ושיקים דחויים של לקוחותיו, בסך כולל של 4,962 ש"ח, ונותרה יתרת חוב בסך של 27,325 ש"ח. בהמשך, נתן הנתבע הוראת ביטול לשיקים הדחויים הנ"ל, המשוכים מחשבונו, ולכן, עומדת יתרת חובו של הנתבע לתובעת על סך של 142,325 ש"ח.

הנתבע מכחיש, בכתב הגנתו, כי התובעת סיפקה את שירותי ההסעות נשוא תביעתה, וטוען כי הוא לא הזמין את שירותי ההסעות הנ"ל, אלא שהצדדים השלישיים הם שהזמינו אותם, ללא הסכמתו וללא ידיעתו. לטענתו, בחודש יוני 2008, פנה אליו מר כרים אבו אלהיג'א, צד שלישי מס' 1 ( להלן - " כרים" ), והציע לו להיות שותף בעסק שבבעלותם המשותפת של הצדדים השלישיים, ושעיסוקו ארגון הסעות תיירות לטאבה ולסיני ( להלן - "העסק" ), והנתבע הסכים להצעה. לטענתו, הצדדים השלישיים ניצלו את תמימותו, ושכנעו אותו למשוך מחשבונו את השיקים נשוא התביעה ולשלמם לתובעת, תמורת שירותי הסעות שהוזמנו אצלה, והם לא קיימו את הבטחתם לו להפקיד סכומי כסף במזומן, לפני שחל מועד פירעון השיקים הנ"ל. משהוברר לו כי הוא נפל קורבן לתרמית מצד הצדדים השלישיים ובידיעת התובע, והוא הורה על ביטול כל השיקים הנ"ל, פרש מהעסק, דרש מהצדדים השלישיים שלא להזמין אצל התובעת שירותי הסעות בשמו. הנתבע אינו מכחיש את חתימתו על ההסכם בכתב מיום 22/7/08 ( נספח א' לכתב התביעה ), אך מוסיף כי מספר ימים לאחר חתימתו על ההסכם ותשלום השיקים נשוא התביעה, ובטרם סופקו שירותי ההסעות ע"י התובעת, הוא הודיע למר בוקאעי מוחמד, נציג התובעת, כי הוא אינו מחוייב בתשלום תמורת ההסעות הנ"ל, ואינו אחראי על כל הזמנה של הסעות מצד הצדדים השלישיים, וביקש חזרה את השיקים הנ"ל מהתובעת.

צד שלישי מס' 2, מר סאלח ג'אבר ( להלן - " ג'אבר " ), טוען, בכתב הגנתו, כי, אין בינו לבין התובעת כל יריבות. לטענתו, הוא עבד בשכר אצל צד ג' 1, מר כרים, ובחודש יולי 2008 הנתבע רכש את העסק מכרים, וג'אבר החל לעבוד כשכיר אצל הנתבע, עד לחודש ספטמבר 2008, אז סיים את עבודתו שם משלא שולם לו שכרו החודשי. לטענת ג'אבר, לא הייתה לו כל שליטה על ניהול הכספים של העסק, וכי הנתבע הוא שהזמין את שירותי ההסעות אצל התובעת.

בתום שמיעת עדויות הצדדים, הוגשו סיכומיהם בכתב, בהמשך. טוען ב"כ הנתבע, בסיכומיו, בין היתר, כי התובעת ציינה בסיכומיה ( עמוד 1 סעיף 1, עמוד 2 סעיף 7(א) ועמוד 3 סעיף (ד), עובדות שלא עלו בבית המשפט ולא נטענו ע"י הצדדים לפני כן. אכן, את הפרטים שציינה התובעת, בסעיפים הנ"ל לסיכומיה, לרבות גבי כמות כלי הרכב שהיא מחזיקה, לא נטענו בדיון, על ידה, ולא הוגשו ראיות להוכיחן, מה גם ומצאתי כי הינם לא רלבנטיים להכרעה במחלוקת שבין הצדדים.  

בתצהירו מיום 3/2/10 חזר נציג התובעת, מר בוקאעי מוחמד ( להלן - " בוקאעי" ), על הנטען בכתב התביעה, והוסיף כי הנתבע הזמין את שירותי ההסעות נשוא התביעה, וכי את החשבוניות והקבלות שהופקו ע"י התובעת, לעניין הזמנות אלה, הוא מסר באופן אישי לנתבע, וזאת בעסקו של הנתבע, בשם די.ווי.די, בשפרעם ( סעיף 6 לתצהיר ). כן ציין מר בוקאעי, בסעיף 3(ב) לתצהירו, כי הוא הודיע לנתבע כי התובעת לא מעוניינת לעבוד מול ג'אבר, צד ג' 2, לאור ניסיון העבר עימו, משלא עמד זה בהתחייבויותיו כלפי התובעת. כן הצהיר מר בוקאעי כי, הנתבע מעולם לא פנה אל התובעת בבקשה להפסיק את מתן שירותי ההסעות לעסק, אלא שכל שירותי ההסעות ניתנו באישורו של הנתבע, מראש, ולגבי כל הסעה והסעה ( סעיף 12 לתצהיר ).   

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ומר בוקאעי הם החתומים על ההסכם מיום 22/7/08 ( נספח א' לתצהיר מר בוקאעי ), ובו נרשם כך:

" אני בוקאעי מוחמד קבאלתי שיקים על סך 104500 ש"ח תמורת זה אני מתחייב לתת 22 אוטובוסים הלוך + חזור לטאבא לפי מחיר 4750 ש"ח לאוטובוס.

כנגד זה קבאלתי מאריה בן אפרים אחד עשר שיקים בסכום הנ"ל.

בנוסף לכך, אם באמצע העסקה בן אפרים אריה יבקש אוטובוס כוון אחד המחיר יהיה 3500 ש"ח לאוטובוס, אשר כנגדו ישלם בן אפרים אריה שיקים בנפרד ".

לשון ההסכם הנ"ל ברורה. הצדדים להסכם הינם מר בוקאעי, נציג התובעת, המספקת שירותי הסעות טיולים לטאבא, והנתבע. אין כל התייחסות, ולו בעקיפין, בהסכם הנ"ל, לכך שהנתבע הזמין את שירותי ההסעה בשם אחרים, וכי הוא חתם על ההסכם כשליח או נציג של אחר. כמו כן, העובדה כי הצדדים ציינו, בהסכם הנ"ל, כי הנתבע יוכל, במהלך מימוש העסקה, לבקש שירותי הסעה באוטובוס לכיוון אחד בלבד, מלמדת כי הנתבע היה המזמין של שירות זה מאת התובעת, וכי הוא לא היה שליח של צד אחר.

מר בוקאעי, נציג התובעת, העיד כי:

" מי שכותב את הרשימות הם אלה שעבדו בדי.וי, די. אני פגשתי את הנתבע יחד עם העובדים שלו במשרדים שלהם בשפרעם. גם את החשבוניות שהייתי מוציא הייתי מעביר לנתבע, היה מזמין את האשם, אם היה אומר להוציא את הנסיעות זה היה מאושר. אני אומר לאריה לקחת את החשבונית, הנתבע אומר לאחד העובדים לבדוק את הרשימה, ואם הם אומרים כן הרשימה מאושרת...".

( עמוד 4 שורות 16-20 לפרוטוקול ישיבת יום 1/7/10 ).

עדותו הנ"ל של מר בוקאעי מחזקת את המסקנה, לפיה, הפגישות שבהן הוא השתתף, לצורך אישור רשימות הנוסעים בהסעות שהוזמנו אצל התובעת, התקיימו בעסקו של הנתבע, בשם די.וי.די, בשפרעם, והדבר מפריך את טענת הנתבע, כפי שהעיד בפניי, וכפי שתוברר בהמשך, לפיה, ההזמנות בוצעו במקום אחר, השייך לצדדים השלישיים, ולא בעסקו הוא, בשם די.וי.די.

מר בוקאעי העיד כי הוא ביקר בעסקו של הנתבע, בשם די.וי.די, בשפרעם, הרבה פעמים, ולגבי תחילת ההיכרות שלו עם הנתבע, העיד כי:

" הוא הזמין אותי למשרד די.וי.די בשפרעם. הוא אמר לי אני רוצה להתחיל לעבוד איתך בנסיעות לטאבה, הוא אמר לי שהוא רוצה לקחת את האשם ואת ג'אבר לעבוד אצלו והוא ייקח עבודה ממני. הקשר שלי היה עם אריה ".

( עמוד 6 שורות 17-19 לפרוטוקול ).

עוד ציין: